עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 2
13/11/2018 17:19
שיר

1. בעיות התחקירים בצה"ל

 

בתקציר דו"ח מבקר המדינה נמצא כי מעת לעת אירועים חוזרים על עצמם בשל אי-יישום של לקחים מהעבר. המבקר מזכיר גם כמה דו"חות ובדיקות שערך הצבא והצביעו על ליקויים בהפקת לקחים.

 

כיום, מתוך החתירה ל"מצוינות ארגונית", ארגונים רבים נוקטים צעדים ואמצעים לכדי לנהל את המצוינות הארגונית ושואפים להשתפרות

אחת מהפעולות שיש לעשות כדי להשתפר היא הפקת לקחים מאי הצלחות (פרטיות וארגוניות) וגם מהצלחות.  הפקת לקחים היא תהליך בו צריך להודות בטעויות ולשלם את המחיר האישי והארגוני. כדי להפיק לקחים משווים בין מה שתוכנן להתבצע ומה התבצע בפועל - ומקבלים את  הפער

 

כדי לבצע הפקת לקחים יש ראשית לבצע תחקיר של הפעילות (רצוי מיד עם סיומה), כדי שהלקחים יופנמו ותימנע הישנותם של הפערים או פערים דומים בפעם הבאה. בנוסף, התחקיר חייב להתבצע ע"י רמה ממונה של הפונקציה המובילה את הפעילות

 עפ"י דו"ח מבקר המדינה, אין הקפדה על איכות התחקיר - ישנם ליקויים בדיווח בזמן אמת על האירועים, ובנוסף המפקדים לוקים בניהול התחקיר, ואף מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים - מה שנותן ביסוס לטענה במאמר כי אנשים נמנעים מחשיפה אישית או ארגונית, בעיקר מהפחד של לקיחת אחריות על הטעויות שביצעו. ההמנעות מחשיפה אישית לבסוף פוגעות בארגון מכיוון שהלקחים אינם נלמדים ונשמרים בארגון כולו. לדוגמה, כאשר טייס ותיק ובכיר טס עם טייס צעיר ישנו תחקור של הטיסה בסופה. הטייס הותיק מקבל כבוד והערכה על כך שחשף את טעויותיו ובכך תורם ללמידה ש ל החייל הצעיר

 

רק לקחים אמיתיים שמקורם בחשיפה אישית יתרמו לשיפור המצוינות של הפרט והארגון.

דוגמה נוספת היא אסון המסוקים. לאחר האסון בוצע תחקיר מקיף ולבסוף הופקו לקחים שונים הטעות בתחקיר זה הייתה שהלקחים היו פרטניים וממוקדים ולא כוללניים. הלקח חייב להכיל את כל המקרים הדומים ובתוכם המקרה הספציפי.

 

כדי להיות מצוינים צריך להשתפר וכדי להשתפר צריך לתחקר וכדי לתחקר צריך תרבות ארגונית  המאפשרת זאת. התרבות הארגונית חייבת להבנות ע"י דוגמה אישית של מנהלים המוכנים להחשף. הליקויים אשר קיימים בניהול התחקירים בצה"ל מעידים על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה יש לייצר באמצעות עריכת תחקירים בצה"ל, כפי שנאמר בדו"ח מבקר המדינה.

 

עפ"י המאמר ארגון חייב לנהל זיכרון ארגוני בו נשמרים כל התחקיר והלקחים. אכן כך מנוהל מאגר תחקירים בצה"ל כאשר באופן שוטף, תחקירי אירועים מבצעיים מוצגים לכלל הרמות הרלוונטיות בצה"ל ולקחים מתחקירים מרכזיים מופצים לכלל צה"ל.

 

2. מקרה המפעל

 

במקרה מתוארת תקלה בה חומר גלם יקר נשפך ובוזבז. המקרה קרה עקב כביכול טעות אנוש של המפעילים אשר נתקו את גלאי מפלס הנוזלים.

לדעתי יש להעניש את הפעילים אך גם ישנם גם אנשים אחרים האשמים במקרה.

ראשית, ברור כי הטעות העיקרית היא של המפעילים אשר החליטו לנתק את הגלאי על דעת עצמם. אם היו שואלים לרשותו של רמה ממונה יתכן והיה נמצא פתרון אחר. יתרה מכך, ברור כי אם הנהלים היו מוטמעים באופן יותר מובהק לתרחישים כאלה (מקרה של התראות שווא), המקרה היה נמנע, ועל כן ישנה אשמה גם על מנהלי המפעל.  

המלצתי היא לתחקר את האירוע ולהפיק לקחים על התנהלות המפעילים והמנהלים. בתחקור יתכן וימצאו גם ליקויים בחברת הייצור של הגלאים, שכן גם היא אחראית באופן ישיר על התקלה בגלאי.


0 תגובות
פוסט מס' 1 - לינקדאין
07/11/2018 00:22
שיר
 למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה?

במקרה הנתון מוצגת דילמה מורכבת מאחר ופרופיל הלינקדאין שימש ככלי חשוב בתפקידה של סיגל בחברת ההשמה בה עבדה וכעת עוזבת אותה.
 
אמנם הלינקדאין נחשב רשת חברתית ופרופיל של בן אדם כולל מידע נרחב עליו, כיום הוא נחשב אחד הכלים החזקים ביותר לחיפוש עבודה מצד אחד, וגיוס עובדים מצד שני. לכן, מתוך עצם תפקידה של סיגל  כמגייסת בחברת ההשמה, הפרופיל שלה שימש אפילו כלי עיקרי לגיוס עובדים רבים בחברה. ביום עזיבתה הפרופיל כלל קשרים רבים, ביניהם מועמדים, ולכן יש לו פוטנציאל רב לגיוס עובדים נוספים, ולכן מעבר של הפרופיל לחברה אחרת מסתמן כ"גנבה" של אנשי הקשר לחברה אחרת. 

אך לדעתי, במקרה הנתון, הפרופיל שייך לעובד. מאחר והפרופיל בלינקדאין נבנה בעיקרו על אישיות, רזומה, קורות חיים ועשייה שלמה של בן אדם אחד ספציפי, אין זה ראוי להשתמש באותו הפרופיל תחת שם אחר. בנוסף, כל הקשרים אשר נרכשו לפרופיל הם פרי עבודתו של בעל הפרופיל יותר מאשר של החברה שעסק בה, שכן הוא פיזית הקדיש מזמנו ועבד על מנת "לטפח" את הפרופיל. 

בנוסף, אמנם החברה השקיעה בעובדים על העשרות הלינקדאין, אך כמו שנאמר - סיגל נחשבת לאלופת הגיוס ברשתות ועל כן התקבלה בזכותה עצמה לחברה מובילה אחרת. מכך ניתן להסיק שאת עיקר פיתוח הפרופיל וגיוס העובדים עשתה בזכות הכישרון והיכולות שלה, ועל כן אין לזקוף לזכות החברה את מלוא הקשרים שיצרה בפרופיל, גם אם  בהם מועמדים פוטצניאלים. 

מאחר והדילמה הגיונית ועלולה לקרות בחברות רבות, יתכן וכדאי לחברה לפתוח פרופיל מקצועי לעובדי הגיוס. פרופיל זה ישמש אותו ככלי לעבודתו מתוקף תפקידו ולא ישמש לצרכים אישיים. עם עזיבתו הפרופיל יחד עם הקשרים המקצועיים ישארו בחברה.

 אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש
בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?
 לינקדאין -  רשת חברתית לשיווק, חיפוש עבודה וגיוס עובדים. ניתן לבנות בפרופיל המשתמש מעין פירוט נרחב של תעסוקה ובעצם מהווה תחליף למסמך קורות החיים. בעת השימוש ניתן ליצור קשרים רבים עם בעלי עניין רלוונטים. 
 עד המפגש ההכרות שלי עם הרשת הייתה דלה, וכעת אאמץ את השימוש בכלי על מנת לחפש עבודה באופן יותר מעמיק ובאמצעות יצירת קשרים.

googleKeepאפליקציה בה ניתן לנהל רשימה (מעין "Check List") אשר מתעדכנת בזמן אמת אצל כל מי ששותף איתה. אנשים רבים מנהלים את חיי היומיום ואת המשימות שלהם בעזרת רשימות ביצוע.  באם הם כותבים אותן ביומן, במחברת, או בסמארטפון. ניהול הרשימות באפליקציה הינו נוח מאחר וניתן לשיתוף עם אנשים אחרים (למשל משימות במשרד, רשימת קניות לדירה) וכל אחד יכול להוסיף רשומה בכל זמן שירצה . בנוסף ניתן לפתוח את הרשימה במחשב. 
 מאחר ואני מרבה להשתמש באפילקציה מסוימת לניהול רשימות כאלו, אני סבורה שיהיה יותר נוח לעבור לשימוש בgoogleKeep , מכיוון שתהיה לי האופציה לשתף חברים אם אצטרך בעתיד, וכי הן מקושרות לחשבון הגוגל ולכן אוכל לגשת אליהן גם לא מהסמארטפון. 
0 תגובות